חזרה לארכיון התוכניות

מקורות מידע על רדיו בישראל

מאגר מידע של ספרים, אודיו, מאמרים אקדמיים, כתבות מאתרים וגזירי עיתונים מפעם על תחנות, שידורים ושדרני רדיו בישראל

עיתונות וסריקות

21

קטעי עיתונות סרוקים, מודעות השקה היסטוריות ולוחות שידורים ישנים מארכיוני המדיה הלאומיים בישראל.

קולות רדיופוניים ואסכולות

מקור: מעריב|מאת: אורי קיסרי|פורסם: 21.11.1969

אורי קיסרי כותב על סגנון ההגשה של אהוד מנור ברדיו.

בורסת הלהיטים של טוני ושוש

מקור: להיטון|מאת: להיטון|פורסם: 22.02.1979

כתבת היכרות קצרה עם שוש עטרי וטוני פיין שמככבים ברשת גימל בתוכנית "דיסקו".

דיסקו אקסטרה-פיין

מקור: כל העיר|מאת: רחל מהגר|פורסם: 27.04.1984

השם טוני פיין מזכיר מיד מוסיקת דיסקו בקצב גומי לעיסה. פיין האיש, יבואן דיסקו מצטיין, מנסה להשתחרר מהדימוי שדבק בו.

היושבים בקצה הסקאלה: יומולדת לרשת

מקור: מעריב|מאת: מיכל אייזקס|פורסם: 18.06.1984

במלאות שמונה שנים לרשת ג', שכולה על טהרת המוסיקה הקלה, מספרים ארבעת כוכביה (יקיר אביב, שוש עטרי, אבי אתגר, מנחם פרי) על דרך עבודתם ומה שהם עושים כדי "לשטוף" לנו את האוזניים.

דינה בוקובזה מרמלה

מקור: מעריב|מאת: ישראל פרץ|פורסם: 16.06.1980

מי זוכר את דינה בוקובזה? זו היושבת ברמלה, אשר יחד עם השבט המשפחתי שלה, הפציצה עד לפני מספר שנים את גלי צה״ל ואת קול ישראל במכתבים אין-ספור למצעדי הפזמונים והוכתרה אגב כך ל״מלכת הרדיו הישראלית״.

החברים של פזית

מקור: העיר|מאת: גל אוחובסקי|פורסם: 31.08.1984

כתבה על ההצלחה הגדולה של "מה יש" בגלי צה"ל, כולל ראיון עם אברי גלעד וארז טל.

הערב עם: בני דודקביץ'

מקור: מעריב|מאת: ג. נעמי|פורסם: 30.12.1976

ראיון עם בני דודקביץ', עורך המצעד הלועזי של רשת ג', שפורסם יומיים לפני שידור המצעד הלועזי השנתי הראשון של התחנה.

40 שנה לא סוגרת את הפה

מקור: במחנה|מאת: רפי מן|פורסם: 31.10.1990

גל"צ 1990 היא תחנה שונה מאוד מזו שהחלה לשדר מבית-הספר המנחיל ברמת גן בספטמבר 1950, תחת השם שידורי צבא ההגנה. שלושה דברים לא השתנו בה בכל זאת: התקציב הזעום, המשאבים הדלים ונעורי הנצח. 40 שנה, כל הזמן. אתם רוקדים, הם חוגגים.

הרפתקה ושמה שלום

מקור: העולם הזה|מאת: כתב העולם הזה|פורסם: 23.05.1973

"העולם הזה" מבקר ראשון על סיפון אניית השלום של אייבי נתן.

יואב קוטנר - העורך שעוזר לכם להחליט

מקור: להיטון|מאת: דני גוב|פורסם: 20.07.1978

כתבת פרופיל וראיון היסטורי משנת 1978 עם יואב קוטנר, העורך המוזיקלי המיתולוגי בגלי צה״ל, על תפקידו של העורך בעיצוב הטעם הציבורי והבחירות המוזיקליות על גלי האתר.

היסטוריה מוסיקלית: 60 שנה לשידור הראשון של מצעד הפזמונים השנתי

מקור: מעריב|מאת: דודי פטימר|פורסם: 14.09.2023

דודי פטימר צלל אל ההיסטוריה של המצעדים וחזר אל השירים שנולדו בעקבותיהם, אל הזכיות המפתיעות, אל הסערות הגדולות, אל פריצת הז'אנר הים־תיכוני ואל השינויים שחלו במצעדים ובמעמדם לאורך השנים.

תולדות המצעדים בישראל, ותוכנית הרדיו ששברה את שיאי הרייטינג

מקור: וואלה|מאת: אבי גולדברגר|פורסם: 18.12.2016

המצעדים הלועזיים השנתיים של רשת ג' היו רגעי השיא של הרדיו בישראל, עם עשרות אלפי מדרגים ורייטינג ששייך היום רק לגמרים בתכניות ריאליטי. במלאת 20 שנה למצעד השנתי של 1996, האחרון ששודר בתחנה, שלפנו הקלטה נדירה שלו, ואת הסיפורים מאחורי תולדות המצעדים בישראל.

חגיגות 50 לרשת ג': מה גרם לשדרן המפורסם ללכת מכות באולפן

מקור: מעריב|מאת: דודי פטימר|פורסם: 20.06.2026

כתבת מחווה מרתקת לרגל חגיגות היובל של רשת ג', הסוקרת אפיזודות היסטוריות, שערוריות מאחורי המיקרופון, וכיצד התחנה הפכה לפסקול של המדינה.

מה? כבר תשע?

מקור: העיר|מאת: גל אוחובסקי|פורסם: 24.01.1986

רשת ג' שקמה לפני כעשר שנים כתחנת פופ לצעירים מתנהלת כמוסד גריאטרי ירושלמי. מרוב רצון לשדר מה שההמונים רוצים, משנה התחנה כיוון כל שעה משמאלץ מתקתק לזמר מזרחי וחזרה. זה יכול להיות אחרת.

פיטפוטים על הגימל

מקור: להיטון|מאת: כתב להיטון|פורסם: 06.03.1985

רשת ג' לא יצאה עם מחמאות, דווקא, מרב-השיח הראשון מסוגו שקיימו עורכיה המוסיקליים עם כתבי הפופ של העיתונות. האם לכלוא את המוסיקה המתקדמת והמזרחית בגיטאות? האם ממאיסים שירים עבריים מסוימים בעודף השמעה? מדוע יש הרבה קריינים נודניקים? כתב "להיטון" השתתף בדיון.

50 שנה ל"קול השלום": סיפורה של התחנה הפיראטית ששינתה את הרדיו בישראל לנצח

מקור: מעריב|מאת: דודי פטימר|פורסם: 03.06.2023

כתבת מקיפה על סיפורה המרתק וההיסטורי של התחנה הפיראטית המיתולוגית, השדרנים הבולטים, הפסקול הייחודי והמורשת שהיא הותירה ברחוב הישראלי.

קול השלום, השבר והחלום

מקור: זמן ישראל|מאת: בועז כהן|פורסם: 27.05.2023

זו הייתה תחנת המוזיקה הראשונה בישראל, למרות ששידרה מחוץ למים הטריטוריאליים. "קול השלום", שהוקמה בדיוק לפני 50 שנה ונסגרה כעבור 20 שנה בלבד, הייתה חלומו של אייבי נתן - איש גדול מהחיים שאהב פרסום ורדף שלום, אבל לא הבין דבר ברדיו. שלום הוא לא הביא, אבל התחנה שינתה לחלוטין את הרדיו בישראל - הרבה לפני גלגל"צ, רשת ג', 88fm והרדיו האזורי.

כאן קול השלום - סיפור הקמתה של תחנת רדיו

מקור: הבלוג של נעם רפפורט|מאת: נעם רפפורט|פורסם: 19.08.2023

סקירה נוסטלגית עמוקה ומפורטת בבלוג של נעם רפפורט על הרקע לפריצתה של תחנת קול השלום, ההשפעות המוזיקליות והמהפך הרדיופוני שלה.

יוסי סיאס - כל המילים השמחות

מקור: חדשות|מאת: חדשות|פורסם: 03.05.1989

ביום שלישי שעבר כבר הודיע יוסי סיאס שהתינוק שלו גוסס. ביום חמישי הוא הגיש בפעם האחרונה את "אהבה יומיומית". התינוק מת (כנראה באופן זמני). ״התוספת״ רשמה כל מלה [הטקסט כולל תמלול מלא של התכנית].

ביום שבו המוזיקה מתה

מקור: 7 ימים|מאת: רז שכניק|פורסם: 07.11.2025

מחלת הסרטן שהסתיר אפילו ממשפחתו, ההידרדרות הקשה בראייה והעלבון הצורב של קץ הקריירה. בשנה האחרונה, כוכב הרדיו הנערץ עופר נחשון, שנמצא מת בביתו לפני שבועיים, הלך ודעך, כאוב ומובס. עכשיו בני משפחה וחברים חושפים את בדידותו של הפיטר פן הנצחי, מספרים על הקאמבק שכל כך חיכה לו, ומעולם לא הגיע, ומסבירים מדוע אין סיכוי ששלח יד בנפשו

"חרבו דרבו" זה השיר הכי מדכא ששמעתי בעברית בשנים האחרונות - ראיון עם לירון תאני וקוואמי על "עסק שחור"

מקור: YNET|מאת: עינב שיף|פורסם: 16.07.2026

לפני שלושה עשורים אף אחד לא האמין שיש מקום לתוכנית כמו "עסק שחור" בישראל, אבל היום אי-אפשר לדמיין את ההיפ-הופ המקומי בלי המהפכה שחוללו לירון תאני וקוואמי כל יום חמישי בגלגלצ. עכשיו השניים שהיו שם לפני שהיה קהל מקבלים את הכבוד המגיע להם בסדרת הדוקו "זהב שחור" בכאן, ומדברים על כל מה שקרה באולפן ומחוצה לו: הגרעפסים בשידור, הסערה סביב סאבלימינל, העלבון של הדג נחש, ההדחה בגלל אמירה על הפטמות של אריק שרון והחברות ששרדה הכול.