על הפרויקט

ב-2024 פרסמתי בבלוג שלי רשימה של לינקים לתכניות רדיו שהוקלטו על קלטות ועברו דיגיטציה על ידי אנשים טובים. הרעיון היה לרכז במקום אחד, שיהיה נוח לעיין בו, הקלטות המהוות עדות ותיעוד לתקופת הזוהר של הרדיו בישראל. התקופה שבה הייתי ילד והייתי ממוגנט למכשיר ומוקסם מהצלילים שיצאו ממנו. באתרים של גלי צה״ל והתאגיד (לשעבר קול ישראל) יש גם ארכיונים של תכניות רדיו, אבל אין שם הרבה מלפני שנת 2000, אז בחרתי לשתף רק הקלטות ביתיות. הרשימה הייתה טובה, אבל הפורמט של רשימת לינקים הוא אפור ולא מזמין, וגם אי אפשר לעשות איתו הרבה.

לאחרונה היכה בי פתאום שעם החידושים הטכנולוגיים שמאפשרים להפוך כל דבר לאתר בקלות, לארכיון הזה יש פוטנציאל הרבה יותר גדול כאתר שלם, שמוקדש ללינקים היקרים האלה. כך נולד ארכיון הרדיו הישראלי, והרי הוא לפניכם.

באתר יש כרגע יותר מ-100 הקלטות ביתיות, בהן אפשר לחפש בקלות, או לפלטר לפי שלל תגיות: עשור, שם המגיש/ה, תחנת רדיו, ועוד. בנוסף, בזכות כמות נכבדת של העלאות מהארכיון שנעשתה בשנתיים האחרונות באתר גלי צה״ל, הוספתי גם אוספים מהארכיונים של גל״צ וקול ישראל, כמו דף עם המרתונים המרתקים שעשו בגל״צ לאמנים הישראליים הגדולים, ועם אחת מתכניות הילדים שגדלתי עליהן - מקהלה עליזה. יש בלינקים האלה הרבה תכניות מוזיקה, ולא רק - יש גם את האוניברסיטה המשודרת, ובהמשך יתווספו עוד כאלה.

יש פה את שתי הסדרות של יואב קוטנר, וגם הקלטה נדירה של פינת ״מחתרת הקסטות״ מתכנית שהוא שידר באייטיז. יש את המצעד האחרון שאברי גלעד שידר בגל״צ. יש הקלטות של אגדות רדיו שכבר לא איתנו, כמו עופר נחשון, שוש עטרי ומיכל ניב. האתר מוקדש לזכרם של אורי לוטן, רועי אלוני ועופר נחשון. אגב, גיליתי שכמה תכניות שאורי לוטן שידר בגל״צ הועלו על ידי עמותת אוהבי הגרייטפול דד בישראל (!).

יש הרבה מה ללמוד מאוצרות הרדיו המפוזרים ברחבי הרשת, ולכן רציתי לרכז אותם במקום אחד, כך שהגישה אליהם תהיה קלה יותר. ממש לאחרונה ציין תאגיד השידור הישראלי 90 שנה לשידור הציבורי בישראל – מספר שנקבע לפי ה-30 במרץ 1936, התאריך שבו היה השידור הראשון של רדיו 'קול ירושלים'. למרות שאין קשר ישיר בין הקמת האתר לציון הדרך החשוב הזה, אני רוצה להאמין שמשהו באווירת החגיגות נתן לי השראה והזכיר כמה חשוב לשמר את הקולות האלה. אני מקווה שחובבי המדיום ימצאו בארכיון הזה עניין. מוזמנים להיכנס, לשוטט ולשתף.

דובי שרגא